"הוועדה החזיקה כדין בסכום עד למועד השבתו, ואינה חייבת בכל תוספת מעבר לזו ששולמה בתחילה בתוספת הפרשי הצמדה, ולאחר מכן, בהתאם להחלטת בית משפט קמא, בתוספת ריבית לפי חוק פסיקת ריבית ממועד הגבייה (10.3.11) ועד למועד ההשבה (6.12.11) בתנאי שהיא נעשית עד לתום 30 יום ממועד פסיקת השמאי המכריע."

"כאשר הוראות בתכנית יוצרות אפשרות (פוטנציאל) להשבחה עתידית, שמימושה טעון הליך תכנוני נוסף, שאין וודאות באשר למימושו, ניתן לחייב בהיטל השבחה רק בגין השבחה שנבעה במישרין מהתכנית עצמה, היינו בגין עליית ערך הקרקע בשל עצם הפוטנציאל להשבחה עתידית - ככל שנבעה השבחה כזו - ולגבות בגינה היטל השבחה בהתייחס למועד אישור התכנית ומהבעלים של הקרקע בעת אישור התכנית. לעומת זאת, לא ניתן לדעתי לייחס לתכנית השבחה מאוחרת, שנתגבשה בעקבות הליך תכנוני נוסף כאמור."

"בימ"ש פסק כי, ועדה מקומית לתכנון ובניה אינה רשאית לגבות היטל השבחה בגין מתן היתר לשימוש חורג מהיתר, להבדיל ממתן היתר לשימוש חורג מתכנית."

 "כל עוד לא שולם חוב היטל ההשבחה בגין נכס המקרקעין שרכשה מאת המוכר. כך, בהעדר כל הצדקה לכך שמצבה של הקונה יהיה טוב יותר עקב פשיטת הרגל של המוכר, משהיה מצבה אלמלא כן. אין חולק כי לפני שהמוכר נכנס להליך פשיטת רגל ובלא שהיטל ההשבחה שולם, לא היתה הקונה יכולה לדרוש מאת הוועדה המקומית אישור להעברת הזכויות בנכס על שמה בלשכת רישום המקרקעין; ובה במידה אפוא אינה יכולה לדרוש אישור כזה לאחר כניסת המוכר להליך פשיטת הרגל וכל עוד היטל ההשבחה לא שולם. ייאמר בהקשר זה כי סעיף 10(א) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, מתנה רישום העברת זכויות בפנקסי המקרקעין באישור מאת הוועדה המקומית בדבר תשלום חוב היטל השבחה"